"את נפש האדם, ניתן להמשיל לדייר קבע שמתאכסן במבנה ביולוגי משוכלל
הרגיש כמו סייסמוגראף לכל תנודה של השוכן בו... כל התרחשות שהיא נקלטת ומתורגמת
מאינפורמציה פנימית לאותות, קווים וסימנים הנרשמים גם על פני המבנה הפיזי החיצוני
ומעצבים אותו לטוב ולרע. נפש וגוף כיחידה מושלמת, אנלוגיים, לפרודה. שקיומה תלוי בשיחלוף
התמרים שבה - אלא שכאן, מדובר בשיחלוף הרוח והחומר ומעל לכל התמזגותם."
בעבודותיה
של סוניה נטרא, פסלת ישראלית גדולה הנחגגת, בעולם האמנות הפלאסטית, חברו האלמנטים של חומר
ורוח לשלמות כזו, המסוגלת להתפצל לחלקיקים ולהתארגן שוב לשלמות אחרת, ועוצמתית. פסליה המרשימים עד לעומק הינם הבטוי לניתוח
אינטלקטואלי, פסיכולוגי ואנושי, של נפש האדם בעודו נאבק ונאחז בקיום הריאליסטי,
הרגעי והרוחני.
אומרת
האמנית: "גופנו מורכב מאלמנטים קוסמיים נראשיתיים. המנווטים את המערכת הפיזיולוגית
והרוחנית שלנו "אנחנו חלקיקי האנוש” חלקיקים של מערכת השמש האינסופית ובנפשנו
מתחוללות
כעין סערות קוסמיות בזעיר אנפין,
את אלו אני חשה ברגע של יצירה, של נגיעה בחומר ההיולי”.
ואומנם,
סוניה גמרא נוגעת בחמר, מעצבת אותו, מפתחת בו שפת גוף שכחה בהבעה, זרימה תנועתית
והחשפות, הן ביצירותיה
הפיגורטיביות והן בפרגמנטיות.
קלסתרם
של נעורים בלתי מנוסים בעלי יופי שטרם נפגע, אל מול הבגרות, ההתנסות, ההזדקנות, והחכמה
המקרינה עוצמתה על סביבתה, הם אחד הנושאים המרתקים בעבודותיה של הפסלת. האסמתיקה, מוטבעת
ביצירותיה כלן, בעירום הנשי אין אגרסיביות ארוטית – אלא חושניות בשלה ומפתה בעוד שהתדמית
הגברית בעירום, היא כעין מפגש ייצרי - ומאבק לחיים. כל שריר מתוח כמו מבקש לאגור
שארית של כח
להמשכיות הגשמית. בה ממשי הדבר בפסלו
של הצלוב ...
מדוע את מרבה לעבוד בתמר?
מפני שהחמר, הוא החומר הכי קרוב, הכי
גמיש ובר-בטוי לעיצוב הדמות האנושית. אני נזכרת עכשיו בפסוק "מעפר לוקחת ואל
עפר תשוב” ...
בכניסה לאולם התצוגה הגדול של מוזיאון
יד לבנים, מוצבים שני פסליה הגדולים (גודל טבעי) של הפסלת- האחר, דמות אשה מופנמת,
במצב עוברי מכווץ, ומסונרת בעולמה הפנימי. הפסל עשוי גבס יצוק, ולמרות הקווים
העגולים הרכים נשמר המרחק בינו ולבין הצופה. הפסל השני. יציקת ברונזה, הוא דמות נשית
גלויה במערומיה המלאים כאלת הפוריות שיש בה ”הכל אודות חוה” בחומר וברוח. שני הפסלים
העומדים בכניסה זה מזל זה, הם כשומרי הפתח של היכל המוקדש להוויתו הפיזית והנפשית
של האדם.
ואם ב”היכל" נדבר, הרי שצוות
המוזיאון, בראשותו של מנהלו, מרדכי מרמר, האוצרת דליה לוין ואורה באואר, המזכירה
והנפש הגינגית של הבית, עשו עבודה ראויה לשבח בהסבת האולם ותכנונו לתצוגתה של סוניה
נטרא. נורית קידר, מבקרת אמנות, אוצרת ומעצבת תערוכה זו תרמה מבקיאותה לנושא,
לצידה של האמנית עצמה שנוכחה במקום בעת שלבי ההכנה.
מלי אגוזי
מלי אגוזי
© NATRA SONIA The Content and information in this site are protected by copyrights and shall not be copied, downloaded and reproduced. sonia.natra.xyz